רוב האנשים חשים גל של חמלה כשהם רואים אדם שסובל. עבור רבים, תחושה זו היא זמנית בלבד ותוחלף עד מהרה בהרהורים ובדאגות הקשורים לחיים שלהם. יחד עם זאת, יש אנשים בעלי רצון מתמיד ובוער לעזור לאחרים שנמצאים במצוקה ומתמודדים עם נסיבות חיים מצערות.

אם זה נשמע דומה לכם, יש כמה הזדמנויות לקריירה משמעותית שמתמקדת בסיוע לאנשים ובהשפעה על שיפור איכות החיים שלהם. אחת מהן היא עבודה כקלינאי תקשורת.

על קלינאות תקשורת

קלינאות תקשורת עוסקת בטיפול בהפרעות דיבור, שפה או בעיות בליעה. הטיפול מבוצע על ידי אנשי מקצוע שסיימו תואר ראשון, לפחות, בלימודי קלינאות תקשורת.

קלינאות תקשורת משתמשת בטכניקות טיפוליות שונות, תלוי בסוג הפרעת התקשורת. ברוב המקרים, הטיפול מתמקד בהפרעות דיבור המתפתחות בילדות, או בליקויי דיבור המאפיינים מבוגרים שנפצעו או חלו (כמו שבץ מוחי או פגיעה מוחית).

הפרעות התקשורת שתלמדו במסלול לקלינאי התקשורת

בלימודים לתואר ראשון תלמדו על הפרעות התקשורת המטופלות על ידי קלינאי התקשורת, וביניהן:

הפרעת ארטיקולציה – מתבטאת בקושי בהגיית העיצורים, המשבש את בהירות הדיבור. ההפרעה מאופיינת בחוסר יכולת להפיק כראוי צלילים במילים, אם על ידי השמטת הצליל, החלפתו, עוותו או הוספת צליל למילה.

הפרעות שטף – משפיעות על הזרימה, המהירות וקצב הדיבור ומתבטאות בעומס או בגמגום:

• העומס נוצר כשהאדם מדבר מהר מאוד וממזג את המילים לבליל אחד.
• הגמגום מתבטא בקושי להפיק צלילים, בדיבור חסום ומופרע, או בחזרה על הברות במילה.

הפרעות קליטה – מתבטאות בקושי לקלוט, להבין ולעבד את מה שאחרים אומרים. במצב זה האדם נראה כאילו אינו מעוניין במה שאומרים לו, הוא מתקשה לעקוב אחר הוראות, או בעל אוצר מלים מוגבל. הפרעות שפה עלולות להיגרם גם בשל: אוטיזם, אובדן שמיעה או פגיעת ראש.

הפרעות הבעה – מתבטאות בקושי להעביר מידע או להביע אותו. הפרעה זו מקשה על יצירת משפטים מדויקים (למשל, שימוש שגוי בפועל), והיא קשורה ללקויות התפתחותיות הנובעות, לדוגמה ממצבים כמו: תסמונת דאון, אובדן שמיעה, טראומת ראש או מצב רפואי אחר.

הפרעות קוגניטיביות-תקשורתיות – מתבטאות בקושי לתקשר עקב פגיעה בחלק של המוח השולט ביכולת שלנו לחשוב. הפרעה זו עלולה לגרום לבעיות זיכרון, לקושי בפתרון בעיות, ולקשיים בדיבור או בהקשבה. הפרעות אלה יכולות להיגרם בגין בעיות ביולוגיות – כמו התפתחות מוחית חריגה, מצבים נוירולוגים מסוימים, פגיעה מוחית או שבץ מוחי.

אפזיה (Aphasia) – היא הפרעת תקשורת נרכשת המשפיעה על יכולתו של האדם לדבר ולהבין מה אחרים אומרים לו. מצב זה משפיע בדרך כלל גם על היכולת לקרוא ולכתוב, והוא נגרם לרוב בעקבות שבץ מוחי.

דיסארתריה (Dysarthria) – מצב שמאופיין בדיבור איטי או מעורפל, עקב חולשה או חוסר יכולת לשלוט בשרירים המשמשים לדיבור. מצב זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מהפרעה במערכת העצבים וממצבים הגורמים לשיתוק הפנים או לחולשת הגרון והלשון (כמו מקרים של טרשת נפוצה או שבץ מוחי).

מה מאפיין את ההליך הטיפולי שמציע/ה קלינאי/ת התקשורת?

כל הליך טיפולי מתחיל באבחון ובהכנת תכנית טיפולים מותאמת אישית.

• קלינאי תקשורת לילדים

ההליך הטיפולי מתקיים אחד על אחד או בקבוצה קטנה, תלוי בהפרעת התקשורת. התרגילים והפעילויות תוכננו על מנת לטפל בילד, והם משתנים בהתאם להפרעה, לגיל ולצרכי הילד.

במהלך הטיפול המטפל:

• יוצר אינטראקציה באמצעות שיחה ומשחק, שימוש בספרים, בתמונות של אובייקטים שונים – אביזרים שהם חלק מההליך הטיפולי ונועדו לעורר את התפתחות השפה, להדגים צלילים והברות, תוך כדי משחק המותאם לגיל המטופל, ובמטרה ללמד את הילד כיצד להשמיע צלילים מסוימים.
• מספק אסטרטגיות ושיעורי בית לילד, להורה או למורה, כדי שיתאמן בדיבור בבית.

• קלינאי תקשורת למבוגרים

תכנית הטיפול עשויה לכלול מגוון תרגילים מותאמים אישית, וביניהם:

• תרגילים לפתרון בעיות ולשיפור הזיכרון, הארגון והתקשורת הקוגניטיבית.
• טקטיקות שיחה לשיפור התקשורת החברתית.
• תרגילי נשימה לשיפור התהודה.
• תרגילים לחיזוק שרירי הפה.

לבסוף, אם אתם אוהבים לעזור לאחרים, בואו ללמוד קלינאות תקשורת. מקצוע זה יאפשר לכם לטפל במגוון רחב של עיכובים והפרעות בדיבור ובשפה בקרב ילדים ומבוגרים. על ידי התערבות מוקדמת, תוכלו לשפר את התקשורת, להגביר את הביטחון העצמי ולשפר את איכות חייהם של המטופלים.